פייר מס

על הקשר בין סמכות בית הדין הרבני לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים שאינם אזרחי ישראל לבין PALAIS DE JUSTICE בפריז

לפני מספר חודשים הגעתי לפריס בענייני עבודה (ובשילוב חופשה, כמובן…) אני מייצגת בארץ, בבית הדין הרבני אישה יהודיה שנישאה בארץ, כדמו"י , חסרת אזרחות ישראלית. נכון להיום,רק בית דין הרבני בארץ, מוסמך  לטפל בעניין גט אך הפן הרכושי נדון בצרפת, מקום מגורי הצדדים.
עקב נסיבותיו של מקרה זה איבחן בד"ר את הלכת סבג אשר קבעה בשעתו כי אין לבית הדין בארץ סמכות על יהודים שאינם אזרחי ישראל. אך זהו נושא למאמר אחר. הגם שלמקרא רשימה זו ניווכח לראות  כי להיותנו יהודים משמעות נצחית.
הלקוחה שלי, הינה עו"ד בפריז ובעת שהותי שם היא הזמינה אותי להסרת לוט מעל דיוקנו של פייר מס, עו"ד יהודי צרפתי שנספה באשוויץ. דיוקנו של פייר מס הוצב בהיכל המשפט בפריז, כחלק מקיר שלם אשר דיוקנותיהם של אנשי משפט מרכזיים בצרפת הוטבעו בו במהלך השנים.

וכך מצאתי את עצמי, עת השמש שוקעת על נהר הסיין על גדותיו ניצב PLAIS DE JUSTICE, עו"ד יהודיה הישראלית, ישובה בין כ-200 עורכי דין יהודים צרפתים, בתוך ספריית בית המשפט.
כולם עטו גלימות שחורות בעלות עניבה לבנה ושמעו הרצאה מאלפת שנשא פרו' רוברט בדינטר ROBERT BADINTERׂ  יהודי, מרצה בכיר למשפטים בסורבון  שימש כשר המשפטים בצרפת בין השנים 1981-1986 וכראש לשכת עו"ד בפריז. פרו' בדינטר דיבר על דמותו של פייר מס אשר אינה זרה ליהדות צרפת אך הכבוד שהמדינה חלקה לו, נתפש כמחווה בעלת משמעות מיוחדת ליהדות צרפת.
פייר מס נולד למשפחת עורכי דין בשנת 1879, בעיר שטרסבורג אשר היתה אותה עת תחת שלטון גרמניה.סבו ואביו היו עורכי דין. אביו השתקע בצרפת ושימש אף מרצה למשפטים. פייר הפך לעו"ד בשנת 1899 ואף קיבל תואר של ד"ר למשפטים בשנת 1906. הוא שילב בעבודתו המשפטית גם פעילות פוליטית ושימש יועץ משפטי למחוזות שונים בצרפת. במהלך מלחמת העולם הראשונה הנלחם במסגרת הצבא הצרפתי וזכה באות הצטיינות. במלחמה זו התוודע למרשל פטן כאשר לימים היכרות זו, תהפוך את פייר לסמל ההתנגדות היהודית בצרפת. פייר שימש שר בממשלת צרפת בין השנים 1925-1928.

עם חתימתו של מרשל פטן על שביתת הנשק וכניעת צרפת מול גרמניה בתאריך 22/06/1940 הוצא ע"י ראש הס"ס בצרפת, דנקר, צו לענין מעמד היהודים בצרפת בתאריך 3/10/1940 . צו זה לא פסח כמובן גם על משפחת מס אשר נדרשה כעת להכריז בפני השלטונות הגרמניים על יהדותה .אך לא עו"ד כפייר מס ישב על המדוכה בעוד כל עולמו הישן נחרב מול עיניו. פייר שלח למרשל פטן מכתב קצר אשר מהווה עד היום סמל להתנגדות יהדות צרפת לממשלת וישי ואף נחשב ל"אני המאשים", דוגמת אמיל זולא, של אותה עת שחורה.
פייר מס ושאר יהודי פריז שנתפשו ע"י הגסטפו, בינהם 4,000 ילדים רוכזו במחנה דרנסי בפרברי פריז.
ב29/04/1942 הועבר פייר מס לאשוויץ שם נספה באותה שנה.

אף עיין לא נותרה יבשה עת קרא מר בנדיטר  11 שורות  שכתב פייר מס לראש לשכת עורכי הדין בפריס ב14/12/1941 לראש לשכת עו"ד בצרפת:
" אדוני יו"ר ,
"אני מוחה . אני בוודאי אמות בקרוב.
הגעתי לכאן כעו"ד , אני גוסס.
אני מקווה, בכנות, בשביל מולדתי, בשביל הסדר,
אמור לחברי כי אני מודה להם מכל הלב שלוו אותי בחיי המקצועיים.
אני לוקח עימי רק את גאוותי
אני אמליץ לילדי
אני מסים כחייל של צרפת ושל הצדק, כפי שתמיד הייתי."
שלך ותמיד רעך בכל הכבוד,
פיייר מס.

גב' סימון וייל, שמכהנת כנשיאת העמותה להנצחת השואה בצרפת ומי שכיהנה כשרת הבריאות בצרפת, נשאה דברים לזכרו של פייר מס והדגישה את המשקל המוסרי העמוק שנודע לאופן פעולתו של פייר מס מאז רציחתו וכיצד צריכה דמותו לשמש מופת לכל שוחר צדק באשר הוא.
ואני חשבתי לתומי-פייר מס שניספה כמו מרבית יהדות אירופה בתאי הגזים ניסה בכל מאודו להיטמע בתרבות האירופאית ולהטמיע את יהדותו בסך הכולל. רצונו זה לא הביא לו גורל אחר מלרבית יהדות אירופה. חשבתי על עו"ד פייר מס שנהג להיכנס בפאתי בית המשפט בפריז העומד במקום זה עוד משנות ה-50 של המאה ה-19 ועל חזיתו חקוקות המילים: "LIBRTTE FRANTITE EGALITE" – חופש, ידידות ושויון, סיסמת המהפכה הצרפתית והכיצד הפכו מילים אלו לריקות מתוכן בתקופת הרשע באירופה. חשבתי על עו"ד מס אשר נוכח לדעת על בשרו עד כמה קלה כנוצה המילה "צדק" ללא משטר וחברה נאורה. עד כמה המקצוע שלנו יכול להיות חסר כל משמעות כאשר מסביב הרוע שולט.ועד כמה אנו צריכים, כעו"ד לשמור על ערכי הבסיס של כל חברה נאורה- חופש, ידידות ושויון.

בסוף הערב ניגשו אלי מספר עורכי דין לשיחת חולין. העובדה שאני ישראלית, היתה פתאום משמעותית ולכולם הצעתי, כמובן, לעלות לארץ.  זה הלקח הישיר לטעמי, משואת יהודי אירופה. פייר מס, כסיפור גבורה מוסרי מייצג את נצחון הרוח על הגוף אך גם מלמד על שבריריותה של רקמה חברתית ללא חוסן ממשי.