צוואה- צו השעה
ימים אלו אינם כתמול שלשום. מעין ברבור שחור עטף את העולם עקב נגיף הקורונה והאנושות כולה, מנסה, להתמודד עם המצב החדש.
אנשים בריאים וצעירים מוצאים עצמם נכנעים לנגיף מסתורי ולצערינו אף הולכים לעולמם.
בשבועות האחרונים אנו מקווים כי החיסונים יביאו לסיום המגיפה אך יעד זה עוד רחוק ומי יודע אם כלל נשוב לימים, שקדמו להופעת הנגיף.
הורים לילדים קטנים מוצאים עצמם מתחבטים בשאלות קיומיות – מי ידאג לילדים שלנו אם יקרה לנו משהו?
לאחרונה, פנה אלי זוג בשנות ה40 לחייו, הורים לשלושה ,ילדים קטינים אשר לא חשבו כלל לערוך צוואה אבל לנוכח המציאות החדשה החלו לשאול את עצמם מה יקרה אם? מי ידאג לילדינו?
כיוון שלגביהם, אין בנמצא הורים או אחים שיכולים לדאוג לילדיהם, הם מינו כאפוטרופסית על ילדיהם הקטינים, בת דודה, במקרה שילכו לעולמם וכן קבעו מה יעשה, בעיזבונם, לטובת הקטינים אם חו"ח ילכו לעולמם יחדיו.
יוער, כי קיים עוד מנגנון במסגרת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות שנקרא "מסמך הבעת רצון", לגבי מינוי אפוט' לקטינים אך ענין זה חורג מרשימה זו.
מצב דברים זה מחייב את כולנו להעניק תשומת לב מירבית לשאלה, שאנחנו לא אוהבים לשאול- מה יהיה לאחר מותנו.
אדגיש כי צוואה חלה על כל רכושו של אדם וכן על נכסים שלעיתים נראים כלא שייכים.
לפני מספר שנים ערכתי צוואה לזוג צעיר, שעבר מסכת ייסורים עקב טיפולי הפרייה שנמשכו שנים וביקש להסדיר במסמך משפטי, קרי צוואה, את גורל העוברים המוקפאים אם אחד מבני הזוג ילך לעולמו.
משטר הירושה בארץ נקבע בהתאם להוראות חוק הירושה. התשכ"ה, 1965.
החוק קובע כי כל עוד אדם לא ערך צוואה, רכושו יחולק בין בני משפחתו בהתאם לסדר הורשה שנקבע בחוק.
אבל, בארץ, אדם שערך צוואה יכול להוריש את כל רכושו לכל אדם.
ישנן מדינות, כגון צרפת הקובעות כי גם אם אדם עורך צוואה ולא מוריש את רכושו לבני משפחתו הרי חלק מרכושו, מיועד מראש לבני המשפחה והצוואה תחול רק על החלק שהחוק אינו חל עליו.
בארץ יכול להיות מצב שאדם נשוי ואב לילדים יקבע בצוואתו כי כל עיזבונו ילך לצד שלישי.
ככל שיוכח כי הצוואה משקפת את גמירות דעת המצווה ביום עריכתה ינתן לה תוקף.
צורות הצוואה :
4 צורות קובע חוק הירושה לעריכת צוואה:
בכתב יד, בעדים, בפני רשות, או בע"פ.
צורת הצוואה כפי שקובע החוק הינה אבן יסוד למתן תוקף לצוואה.
בכתב יד- יכול אדם לכתוב את רצונו לענין גורל עיזבונו לאחר מותו. עסקינן בצוואה שקל לתקוף אותה מאחר ואין לה עדים.
בעדים- בפני שני עדים יכול אדם להצהיר על רצונותיו. זו צורת הצוואה השכיחה ובדר"כ היא נערכית ע"י עו"ד אשר גם מאשר את חתימות המצווה ועדיו כך שקשה יותר לתוקפה.
בפני רשות-בפני שופט/רשם בבית משפט או חבר בבית דין דתי לפי השייכות הדתית.
בע"פ- כשאדם מול פני המוות הוא יכול לומר להגיד לשני עדים מה ברצונו שיעשה ברכושו ועליהם להעלות על הכתב את רצון המצווה, לתארך את המסמך, לחתום ולהפקידה בבית המשפט סמוך למועד האמירה. צוואה זו בטלה לאחר חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו את עשייתה.
אחד מפ"ד הזכורים לכל סטודנט למשפטים הינו פ"ד קניג- פאול קניג נגד יהושע כהן (ד"נ 40/80).
המנוחה, גיזל כהן קפצה אל מותה יחד עם בתה הקטנה ממלון בתל אביב. בחדר המלון נמצאו פתקים פזורים, שלא נחתמו על ידה ולא נשאו תאריך ובאחד מהם ציוותה לחלק את רכושה בין ארבעת אחיה ובפתק אחר כתבה כי היא מבקשת שבעלה לא ישתתף בלווויתה ולא יקבל דבר מרכושה, עקב חייה הקשים עימו לרבות התעללות האב בבת.
בית המשפט ברוב דעות, קבע כי עם כל הטראגיות שבדבר בהיעדר חתימה ותאריך לא ניתן ליתן תוקף לפתקים ולהכיר בהם כצוואה. המבקש, אחי המנוחה עתר כנגד הבעל-היורש אך עתירתו נדחתה, ברוב דעות. השופט ח.כהן ז"ל היה בדעת מיעוט וסבר כי חוש הצדק אינו מאפשר להוריש לבעל, האשם בטרגדיה את רכוש המנוחה.
לפיכך, הבעל, המשיב יהושע כהן ירש את רכושה של המנוחה הגם שהיה, כפי שגילתה בכתב ידה הסיבה למעשה הטארגי.
מובן, כי חוש הצדק מתקומם כנגד תוצאה זו אך ניתן להבין, ממקרה זה עד כמה חשוב כי צוואה תהא ערוכה בהתאם להוראות החוק.
יוער כי לאחר מקרה טראגי זה שונה חוק הירושה והוסף סעיף 5 א' הקובע כי מי שהורשע כוון שגרם למות המוריש במתכוון או שניסה לגרום למותו, פסול מלרשת אותו.
בהערת אגב , ובהקשר זה הדיון הציבורי המתקיים בימים האחרונים לגבי פרשת "הילד מעין כרם" אף הוא מעורר שאלות הכיצד ירש. עו"ד,שייצג אותו התראיין ואמר כי ההליך נוהל כך שהאשמה תהא הריגה וכך יוכל הקטין, שרצח את כל בני משפחתו לרשת את הון המשפחה וכך היה. ספק אם היום היה זוכה בירושת הוריו לאור התיקון לחוק הירושה.
אנו רואים עד כמה עריכת צוואה בימים רגילים חשובה ומהותית ובוודאי שבימים אלו, של חוסר וודאות קיימת חשיבות מרובה לעריכת צוואה.
לפיכך המסקנה העולה מרשימה זו הינה כי על כל אחד ואחת מאיתנו לערוך צוואה לגבי רכושו וליתן תוכן משפטי לרצונותיו.
שנדע ימים טובים יותר.